מודעות או תודעה?

היום במפגש של הקורס 'להיות כאן' מישהו דיבר ארוכות וחזר על המילה תודעה בשימוש לא נכון. התעכבתי על זה לכמה דקות, ראיתי שזה עשה להם סדר חשוב בראש ואני מעלה את זה כאן:

הרבה פעמים מבלבלים בין המושגים מודעות ותודעה ולפעמים עוד כמה...

מודעות

זהו שילוב של עירנות מאוד גבוהה, קשב וכנות גדולה. לעתים היא מוגדרת כידיעה רפלקטיבית. המודעות היא ההבנה איך אנחנו מפעילים את עצמנו, את הרגש, המיינד, הנפש... איך אנחנו עובדים, למה אנחנו בוחרים מה שאנחנו בוחרים ומה מניע ומונע, המודעות העצמית מביאה אותנו להבנה שיש לנו אחריות וחלק בכל הנעשה והלא נעשה. המודעות שלנו לסביבה נותנת לנו את הבנת האחר. זו היכולת להבחין במה שמתרחש ברבדים עמוקים יותר ויותר, בתוכנו וסביבנו. מודעות מתפתחת מעלה את היכולת שלנו להיות להתנהל בחיים שלנו מדויקים ואותנטים, מה שמביא אותנו לשלוה, לעוצמה, להתקדמות מיטיבה

לפעמים מבלבלים מודעות עם נוכחות. אומרים כשאתה בנוכחות אז אתה קולט ש... בנוכחות יש שהיה, אין בה בהכרח התבוננות והבנה של משהו. נוכחות זה גם אדם שיושב ומקשיב לצליל של מפל מים וציוץ ציפורים ושוהה שם. זה "אני כאן"

תודעה

זה כבר סיפור אחר לגמרי, הרבה יותר רחב. תודעה, במילים פשוטות וכלליות, מחברת אותנו למקור. כל אדם רואה בזה משהו אחר, כשבסופו של דבר הרעיון הוא אותו הדבר – שיש לדברים משמעות עמוקה יותר. תדעה מתפתחת היא הרחבת התבוננות לתמונה הרבה יותר גדולה מהתפיסה האנושית הרגילה, להבנת עומקים ובחירות בהתאם

דוגמא: פיטרו אותי מהעבודה

• הם לא בסדר, אין לי שום חלק בעניין = חוסר מודעות

• הם לא בסדר וגם לי היה חלק בעניין, אני מבינה למה הגענו למצב הזה ומה האחריות שלי שם = מודעות

• זה לא קרה סתם, הגיע הזמן לזוז משם, גם אם זה לא הכי נוח לי, המקום הזה לא היה נכון ומדויק לי יותר, אני צריכה משהו אחר = תודעה

תודעה ומודעות מתפתחות שתיהן בשאילת שאלות:

איך נפתח את המודעות שלנו? כתבתי שהיא שילוב של עירנות וכנות, קשב וגם נוכחות. לכן צריך פשוט לעצור רגע, להפסיק לרוץ, לא לעבור על יד. דיברתי המון בפגישה - אני מדברת הרבה כשאני בלחץ? / הרגיז אותי אמירה של מישהו - מה באמת הפעיל אותי שם? / חברה ענתה לי בחוסר סבלנות - היא בסדר? אתקשר אליה / הילד לא רוצה ללכת לחוג - לריב איתו או להתעקש זו לא השאלה. למה הוא לא רוצה זו השאלה / וכו

איך נפתח תודעה? כתבתי שזו הרחבת התמונה מעבר לתפיסה החושית האנושית הרגילה. זה יתחיל מהבנה שאכן יש משמעות ומעבר. בין אם אלהים מכוון, היקום, אני עליון או כל דבר שעובד לכם. נשאל למה זה קרה? מה יש לי ללמוד כאן? מה זה בא להגיד לי? למה האדם הזה בחיי עכשיו?

זה נראה מורכב לפעמים, בתוך שגרת החיים המלאה ואולי עמוסה, בתוך ריבוי פרטים ומשימות, בתוך כל כך הרבה דברים שקורים. לכן אני מציעה לבחור דבר אחד שחוזר על עצמו. עלבון או כעס, משהו שתמיד נתקע או לא עובד, משהו שרוצים ולא קורה, משהו שלא רוצים ותמיד קורה.. לבחור אחד כזה שהוא משמעותי וחוזר ובולט בחיינו ועליו להתחיל לעבוד

עבודה נעימה