אם מחשבה לא ממש יוצרת מציאות אז מה כן

האם מחשבה יוצרת מציאות?

אני אומרת שלא בדיוק, לא החשיבה והדמיון עצמם. אני לא מאמינה בשיטה של הסוד, לבנות לוח חזון, להדביק תמונה של הבית שאני רוצה וצ'ק של מליון דולר ולהסתכל עליהם כל היום. אני לא חושבת שזה לכשעצמו מזמן לנו דברים לחיים. אני כן מאמינה באמונה, זאת אומרת במה שאנחנו מאמינים. המיינדסט שלנו הוא תמיד העניין, כי כרגיל - הכל בראש

כשאדם מאמין שמשהו לא אפשרי זה אכן לא יקרה: או שהוא אפילו לא ינסה או שינסה עם מיינדסט כזה, מוטיבציה ואנרגיה שלא מסייעים להצלחה – כך שבכל מקרה זה האדם עצמו שהכשיל את הדבר, לא בטוח שהוא לא אפשרי באמת.

כשאדם מאמין שמשהו אפשרי, הוא גם פועל ומדבר בהתאם, זה פותח דלתות, לא כמו קסם, אלא באמת. ביקום לא יקרה כלום שונה, אלא שהוא יקלוט את הדברים אחרת.

לדוגמא, מרצה שלא מאמין בעצמו. הוא רואה קולגות בהרצאות ענק וחושב איזה מדהימים ואיך לו אין סיכוי – לא יראה את ההזדמנויות שכן נמצאות סביבו. אם היה מאמין שאפשרי לו, הוא היה קולט כל פתח להרצאת ענק אפשרית, היה מציע את עצמו גם להרצאות ענק, היה קולט את ההזדמנות. בדיוק כמו שכל ספורטאי יספר איך המאמן שלו טומן לו 24/7 בכל תא במוח שלו את הידיעה שהוא יכול לשבור שיאים, ככה זה קורה

אמונה היא העניין ופלסבו הוא הוכחה מצוינת. יש מלא ניסויים ותובנות פסיכולוגיות סביב הנושא של פלסבו. דוגמאות: קבוצת אנשים שמקבלים פסלבו ניטרלי לחלוטין ומספרים להם שכנראה יהיו תופעות לואי מסוימות – הם חווים את התופעות הללו. כשאומרים לקבוצות פלסבו שונות את סיכויי ההצלחה של ה"תרופה" שקיבלו – מתקבלות תוצאות החלמה בהתאם. כשלקבוצה אחת מוגש פלסבו מאדם בלבוש רגיל ולאחרת מאדם בחלוק של רופא שמסביר בבטחון על ההצלחה של ה"תרופה" - התוצאות בהתאם

ויש מלא ניסויים שהראו איך התפיסה של האדם את עצמו היא שמוכיחה את עצמה במציאות. למשל, ניסוי בו נאמר לחלק ממתראיינים לעבודה שהסיכוי שלהם גבוה ומחפשים מלא אנשים לתפקיד ולאחרים נאמר ההפך - שמחפשים אדם אחד ושלמרות שלא כולם לגמרי מתאימים החליטו לפגוש את כולם לראיון - ההתנהלות היתה בהתאם של האנשים בכל קבוצה היתה בהתאם וכך הושפעה היכולת שלהם להתקבל לתפקיד. שוב – האדם הכשיל את עצמו בגלל המיינדסט שלו, כמו שכתבתי בהתחלה. עוד ניסוי לדוגמא, הוא ניסוי הצלקת, בו היו שתי קבוצות אנשים, לקבוצה אחת איפרו צלקת גדולה על הפנים. ברגע האחרון, אמרו להם שרק עושים כמה שיפורים אחרונים לצלקת ובעצם הורידו אותה. הם שחשבו שהיא עדיין שם, שתי הקבוצות יצאו לרחוב לאינטרקציות עם אנשים. האנשים בקבוצה עם הצלקת דיווחו שהאנשים היו מרוחקים וקרירים כליהם. כנראה שזה באמתמה שקרה, כי הם, שחשבו שיש להם צלקת על פהנים, היו מרוחקים בעצמם. וניסוי נוסף התרחש בספיד-דייט. בספיד אחד סופר לפני כן למשתתפים כמה זה מוצלח ועובד, מסרו להם נתונים עם % זוגות גבוה ו-% מתחתנים שיצאו משם. בספיד השני שידרו "במקרה" על המסך, בהמתנה לפני הכניסה, כתבה פייק בה נאמר שמחקרים מראים שספידייטים לא מצליחים כלל, % זוגות נמוך ו-% חתונות אפסי. ברור מה היה שם

כל אלה הם הוכחה שלאמונה של האדם יש השפעה על חייו. חשוב לשים לב מהן האמונות שלנו לגבי עצמנו, לגבי העולם והחיים ואנשים אחרים. יש לזה השפעה על חיינו. המילה היא לא שליטה, אין לנו שליטה כלל, אלא השפעה במידה גדולה, לפעמים מאוד. יותר מידי כוחות פועלים כאן ונסיבות ומשתנים, מכדי שנוכל לקחת קרדיט על הדברים שקורים ולא קורים בסופו של דבר

אז אם אתם רוצים משהו, את הבית ומליון הדולר בלוח החזון ההוא, תתחילו מזה שאתם מאמינים שזה אפשרי להגיע לשם, תעלו רעיונות איך, תזכרו שיש אינסוף דרכים שהדברים יקרו וכדאי להיות פתוחים לכולן. במיינדסט כזה אתם תשמעו את ההזדמנויות שגם ככה מסתובבות סביבנו כל היום

ותשימו לב לאמונות שיש לכם בראש, על עצמכם, על הכל

תוספת קטנה למי שזה מדבר אליו: יש שמסבירים את זה לפי הרעיון של יקומים מקבילים, או מימדים נוספים, על פיו זה כבר קורה שם, אינספור יקומים מקבילים/מימדים, בהם מתרחשות האופציות האחרות של חיינו, כמו בסרט דלתות מסתובבות, ואז כל דבר אפשרי שיקרה לנו כאן עכשיו כי הוא בעצם כבר קורה. נושא גדול במשפט אחד : )