ללכת על זה? מה את אומרת?

אתמול בערב היה לנו בזום שיעור שנגע לפורים. בסוף השיעור קצת דיברנו על המסיכות שכל אחד עוטה עליו, מול אנשים מסוימים, במסגרות מסוימות, סטואציות, ולמה – הנושא המתבקש לכבוד פורים. זה היה ברבע השעה האחרונה. את עיקר השיעור הקדשנו להבנת החיים ממקומות אחרים, מסיכות מסוג אחר. ולרגע נגענו בנושא גדול - האופן בו אדם עושה בחירות והחלטות.

לרוב, יש לנו מבחר מקורות מתוכם אנחנו עושים בחירות והחלטות: הרגל, נורמות חברתיות, ציפיות מהסביבה ומעצמנו, מה שאחרים, חינוך, המוכר או הנוח, איפה שיש לי סיכוי, מה שסמכויות חיצוניות אומרות לי.... ולפעמים זה מתוך הסיפור שיש לנו בראש על הדבר ("אם אבחר בזה אז יהיה בי יותר...", "אם אגור שם אז אוכל להיות יותר...").

אם היינו יודעים יותר טוב למה באנו לפה, סביר להניח שמשם היינו יכולים לבחור. אבל אנחנו לא.

אז מאיפה לבחור? מה אמור להנחות אותנו בבחירות שלנו? ההתפתחות שלנו.

יש שיאמרו שבכל מקום מחכה לנו התפתחות, השאלה היא מה אנחנו מגדירים כהתפתחות. לקבל מידע שלא היה קודם, לחוות חוויות חדשות ולהכיר אנשים חדשים חמודים ככל שיהיו – זו לא התפתחות, זו התרחבות. התפתחות משנה אותנו, אנחנו כבר מסתכלים אחרת על הדברים, מגיבים אחרת, יש לנו יכולות חדשות שימושיות ומשמעותיות למי שאנחנו, למה שבאנו לעשות כאן. זו התפתחות.

והרבה פעמים, מה שמפתח אותנו – מתישהוא הוא כבר לא, סיימנו לקבל את מה שהיה לנו לקבל שם, אין מה להמשיך לבחור בו.

התפכחות והתפתחות: התפתחות מוגדרת כצמיחה או השתנות, בכיוון של שיפור, הרחבה או גדילה. התפכחות מוגדרת כיציאה ממצב של אשליה או הבנה מוטעית אל מצב של הכרה במציאות כפי שהיא. בעיניי שתיהן משולבות זו בזו עד חופפות כמעט.

שלב ראשון בהתפתחות הוא גילוי האתגר או המכשול שלי: הרגל, דפוס חשיבה, איזה פחד שמנהל,  תגובה שחוזרת ומקלקלת ומאיפה מגיעה, ממה נמנעים או על מה מתעקשים ולמה. זוהי התפכחות. כשאדם מגלה שהנתינה והמאמצים שלו הם ריצוי או נסיון לקבל חיזוקים והערכה מהסביבה, והם לא נוחים לו באמת. כשאדם מגלה שההימנעות שלו מדברים, שחשב אותה לאחריות, זהירות, שיקול דעת, והיא בעצם פחדים ומקלות בגלגלים. אלה הם גילויים חשובים ומשני חיים, התפכחות, התפתחות.

כשמספרים לי על התלבטות - אני לא אומרת מה לעשות, אני שואלת שאלות, האדם צריך לעשות את הבחירות שלו. אין סמכות חיצונית שיכולה באמת לומר לנו מה לעשות. יש אנשים שישאלו שאלות שיגרמו לנו לחשוב על זה באופן אחר וזה יוסיף לתהליך קבלת ההחלטות שלנו.

חשוב לדעת מאיפה זה מגיע, מאיפה בוחרים – מהציפיות? מהחינוך? מאיפה? האם האדם הזה חיפש בבחירה שלו קלות ונוחות? אם הוא צריך עכשיו בעיקר נוחות ושלוה ומנוחה – אז זו אחלה בחירה. אם זה הזמן שלו לעשות, לזוז, להתפתח, לצאת מאזורי הנוחות – אז אולי לא.

זה יכול להיות מאוד נוח לפנות למשהו חיצוני בכל צומת בחיים, קטנה וגדולה, מוריד את עומס ההתעסקות וגם את כובד האחריות אולי. אבל: האם יש מישהו או משהו שמכיר אותך יותר טוב מעצמך? האם יש מישהו או משהו שיודע מה עולה בך (מחשבה, רגש, פחד, תפיסה) כשאתה חושב על האפשרויות שניצבות בפניך? האם יש מישהו שיודע יותר טוב ממך לאן באמת אתה רוצה להגיע בחיים האלה? לא. וככל שנעמיק את ההיכרות והמודעות שלנו לגבי כל אלה בתוכנו, כך נוכל לחיות באופן הכי מדויק לנו, לממש את עצמנו, לשגשג ו-להתפתח.

אז כשאתם מתלבטים או אפילו כשיש לכם כבר תשובה בתוככם, אולי תרצו להקדיש לזה עוד רגע : )

הערה: אנחנו בתחילת 2025, המציאות בישראל ובעולם היא מטורפת, שינויים מהירים ולא מעט עומסים, גם רגשיים, ועוד ייקח זמן עד שדברים ייפתרו, יתאזנו ויהיה קצת פחות משוגע. אין לנו מה לבזבז, אנחנו צריכים את כל המשאבים שלנו, ולכן אני בעד לבחור התפתחות על פני התרחבות, דיוק על פני פיזור וסמכות פנימית תמיד.

*השיעור המדובר בפתיחה הוא של בוגרי אחד המחזורים של קורס "להיות כאן", שני המחזורים שהסתיימו ביקשו המשך לימודים אז ממשיכים : ) מחזור נוסף ייפתח בקרוב.