גוף-נפש ומה שביניהם

"גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים מעליהם" קהלת, פרק ה', פסוק ז'

הפסוק מיוחס במסורת לשלמה המלך. הפרשנות הקלאסית, כגון פירושו של רש"י, מתייחסת לעוול ושחיתות בעולם ושם דגש על ההשגחה הקיימת בעולמנו. מעל כל אדם או ארגון יש פיקוח של מישהו או משהו גבוה ממנו ומעליהם יש שלטון ומעליהם גם, ובסוף – הגבוהים ביותר, ההשגחה העליונה. פרשנים שונים שמים דגש על הרעיון שיש צדק בעולם ובסופו של דבר כל עוול שנגרם בעולם – יש פיקוח ויבוא הדין.

לאדם, על פי הקבלה ובעיקר תורת החסידות, יש 3 רבדים:

• הגשמי, הגוף, החומר, הוא הנמוך ביותר. שם יש את צרכי הגוף, כמו אוכל, שתיה, שינה. הגוף קיים ככלי ניטרלי, הנוטה למשוך את האדם מטה עם תאוות ותשוקות שונות.

• מעל לגוף ישנה הנפש המכונה 'נפש בהמית', זו שחיה את הארצי, את הרצונות והפחדים, התכונות והדפוסים, המחשבות והרגשות. ביוגה (בפילוסופיית הסאנקיה), היא נקראת פרקריטי, וזהו החלק של ה"אני" אליו אנחנו מחוברים, אותו אנחנו מכירים בנו ובאחרים ואיתו אנחנו מזדהים לרוב. הנפש הבהמית מכילה את הרצון לחיות, הרצון להרגיש טוב, היא מכוונת אותנו לאגואיזם מתוך הרצון הזה, שייכת לעולם הזה ומנהלת את החיים הנפשיים והרגשיים שלנו בדרך כלל.

• מעל לנפש הבהמית נמצאת הנפש האלוהית, הגבוהה, הניצוץ האלהי הקיים בכל אחד. הנפש הזו היא המחוברת לאמת, למשמעות הגבוהה של הקיום, היא זו המחברת אותנו לפעול מתוך השראה, אמונה ורוחניות, בה קיימים העומקים הגבוהים של הקיום. ביוגה היא נקראת פורושה, נחשבת העצמי הטהור, התודעה הנצחית, האני הגבוה, האני המתבונן שקולט, כאילו מהצד, שאני מתעצבנת, הוא לא מעוצבן, הוא יציב ונינוח. וכשאנחנו לא מזדהים אם העצבים, אלא רואים אותם, כשאנחנו בפורושה ולא בפקריטי, אנחנו יכולים להבין יותר טוב מה קורה כאן, בתוכי, סביבי, ולהגיב באופן שקול.

החיבור בין שלושת הרבדים למשפט של שלמה המלך:

לאדם נדרשת שליטה ביצריו ותאוותיו. כאן מתקיימת ההבנה שעל תשוקות הגוף מפקחת הנפש (הבהמית) שיודעת לעבד מידע ולבחון מה נכון ומתאים לנו באמת כרגע. ולאדם מתבקש שתהיה ההבנה שיש לו משמעות בעולם הזה, שהיא מעל לפעולות ארציות, ועליו להתחבר לנפש האלהית שלו, למשוך עצמו למעלה ולא למטה.

החיבור בין שלושת הרבדים והמשפט של שלמה המלך לבריאות של האדם:

אצל אשרוב (הרב יובל הכהן אשרוב, אצלו למדתי על הבריאות הטבעית, שיטת עין הבדולח לבריאות הנפש, ולימודי קבלה ותורת החסידות) למדתי פרשנות נוספת, שימוש נוסף לציטוט מספר קהלת: מחלה היא ביטוי שמובחן בגוף. היא נראית כתקלה פיזית, אך מספרת גם על אתגר בנפש. לרוב – כשיש אתגר לנפש, כמו מתח, חרדה, עצב, יש לנו מלא סימנים וידיעות על כך. כשאנחנו סוחבים משהו איתנו הוא יצוץ ויעלה ברמיזות בכל מיני סיטואציות בחיים. החולי מופיע בגוף אחרי שלא טיפלנו כשהיו לנו סימנים רבים אחרים. הגוף הוא המופע האחרון, כשכבר אין סבילות יותר. לכן, הטיפול בכל חולי יהיה ברובד הגבוה יותר - בנפש. כל רובד שומר ומפקח על זה שמתחתיו, והטיפול ברובד גבוה ייטיב עם הנמוך יותר. על פי גישה זו, טיפול פיזי בלבד בחולי בגוף, לא יפתור את הבעיה אלא את התסמינים שלה, את המופע שלה בגוף.

קצת רקע על ההתייחסות לחיבור בין גוף ונפש:

• גישות רפואה עתיקות, בנות אלפי שנים, כמו האיורוודה ההודית, הרפואה הסינית, היפוקרטס ביוון העתיקה, כולם דיברו על החיבור בין גוף ונפש וההכרח לכלול את מצב הנפש בתהליכי ריפוי.

• במאה ה-17 דקארט קידם את ההפרדה בין גוף לפפש וטען שלגוף קיים תחום תחום המדע והרפואה ולנפש תחום הדת והפסיכולוגיה (נפש בהמית ואלהית). מנקודה זו הרפואה הפרידה בין שני התחומים מאות שנים.

• במאה ה-20, בשנות ה- 50-60 החלה מחדש חקר הקשר בין מחלות פיזיות ומצבים נפשיים - הפסיכוסומטיקה. ב-1977 הרופא ג'ורג' אנגל הציע מודל ביו-פסיכו-סוציאלי, בו תאר את הקשר בין מחלה לשילוב של גורמים: גופניים, נפשיים וחברתיים, ופתח עולם שלם שמוכר לנו היום בדרכים רבות.

• משנות ה-80 ועד היום, משתרשת יותר ויותר ההבנה של הקשר האדוק בין הגוף לנפש, בין טראומה, מתח מתמשך ומצבים נפשיים נוספים, לבין מחלות לב, סרטן, מחלות אוטואימוניות ועוד.

• כך התפתחו הרפואה אינטגרטיבית, הפסיכולוגיה הגופנית, שיטות טיפול קוגנטיביות –רגשיות, המיינדפולנס וגם תחומי מחקר שונים.

קצת על אחד התחומים האהובים עליי, מי שמתעניין: PNI

פסיכו-נוירו-אימונולוגיה. זהו תחום מחקר החל בשנות ה-70-80 ומאז התרחב והתעצם, שמראה את הקשר הברור בין הנפש, מערכת העצבים ומערכת החיסון. רגשות שונים (כעס, עצב, דאגה, דכאון) מפעילים את מערכת הסטרס בגוף: ההיפותלמוס קולט מצוקה או סכנה, משחחר הורמון בשם CRH, בלוטת יותרת המוח מגיבה להורמון ומשחררת הורמון בשם ACTH, הגורם לאדרנל (יותרת הכליה) ללשחרר קורטיזול – הורמון הסטרס העיקרי שלנו. נוכחות ממושכת של קורטיזול בגופנו פוגעת במערכת החיסונית. (פוגע גם בחילוף החומרים בגוף, בזכרון, מעלה רמות סוכר בדם, ועוד). זה הציר ההורמונלי של הסטרס והשפעתו על המערכת החיסונית. וה הקשר למערכת העצבים? המוח משתמש כל הזמן בנוירוטרנסמיטורים שונים להעברת מסרים לתאי עצב, כמו דופמין (בתחושות הנאה ומוטיבציה), סרוטונין (בתחושות שמחה, רוגע), נוראפינפארין (במצבי דריכות ולחץ)... גם הם משפיעים מאוד על המערכת החיסונית. הרשות השונים גורמים לשחרור נוירוטרנסמיטורים שונים והם משפיעים של המערכת החיסונית. לסיכום: כשאנחנו מרגישים רגשות "שליליים" – המוח משנה את כמות הנוירוטרנסמיטורים, מפעיל את מערכת העצבים האוטואימונית (דפיקות לב, נשימה, לחץ דם) וציר הסטרס מופעל. זה גורם לשיבושים בגוף – הערכת החיסונית נפגעת, נוצרות דלקות בגוף, עליה בלחץ הדם, בעיות עיכול ושינה ועוד.

ניקוי כל הרבדים, שהגבוה ישמור על מה שמתחתיו:

בימים אלה מתקיים ניקוי אביב שאני מנחה. כבר כמה שנים שאני מנחה ניקויים באביב או בסתיו. נהוג להתיחס לפן הפיזי של הניקוי. מגיעים אנשים עם תחושת כבדות, חוסר אנרגיה, רצון לרדת במשקל, להרגיש קלילות וחיוניות. לחלקם יש בעיות עיכול, שינה, אלרגיות, ותופעות נוספות. המחשבה לרוב היא שניקוי הגוף מרעלים ז מה שיביא להקלה על התופעות וישיג את התוצאות הרצויות. אבל אחרי כל המאמר הזה, אני מניחה שברור, שהניקוי מתמקד, בנוסף לשינוי התזונתי, להתיחסות למיינד ולנפש. התכנים מנחים את המשתתפים ולגלות עומסים מיותרים בכל הרבדים וניקוי רעלי גם משם. התחילה המשתתף רואה בתפריט המצומצם את האתגר העיקרי. במהלך הניקוי, הוא יגלה שהניקוי מבקש ממנו אומץ וכנות להתבונן פנימה ולהיטיב עם עצמו באופנים אחרים לגמרי.