top of page

ארבעת היעדים של חיינו , זוית הודית עתיקה

המאמר הזה עוסק בארבעת היעדים שיש לנו בחיינו, לפי מקור הודי עתיק. אלה בעצם 3 יעדים, שאחרי שעברנו בהם, נוכל להגיע אל היעד הרביעי הנכסף. יש רקע המפרט לגבי אותו מקור הודי עתיק, מהו ומה עוד יש בו. למעוניינים לצלול ישר אל ארבעת היעדים – קיפצו אל מתחת לתמונה : )

 

על הוודות:

להודים יש לא מעט כתבים עתיקים המהוים את בסיס הפילוספיה על פיה הם חיים. התכנים מתכתבים עם ההינדואיזם, הבודהיזם והחיים עצמם. הוודות נחשבות לכתבים מהעתיקים ביותר בציביליזציה האנושית, ומעריכים כי הם קיימים זה 4000 שנה ויותר, הם כתובים בסנסקריט עתיקה, פרה-קלאסית. אלה הם טקסטים ייחודיים שאינם פרי מחשבתו של בן אנוש, כמו התורה, הרפואה הסינית ועוד. בהודו אין רואים בהם כתבי דת בלבד, אלא תמציתה של פילוסופיית החיים.


מקור המילה וודה הוא בשורש 'ויד', לדעת, ופירוש המילה וודה הוא ידע. ידע הוודות הוא מוחלט, שלם ונצחי, וקיים מעבר למגבלות הזמן, רלונטי תמיד כמו ספר הזהר, חכמת הקבלה וספרו של הקיסר הצהוב (הרפואה הסינית). זהו ידע הנוגע לכל תחומי החיים: רפואה, לחימה, אמנות, ארכיטקטורה, אסטרולוגיה וגם ידע בנושאים קיומיים העוסקים באדם, בחיים ובעולם (כמו דהארמה, קרמה ומוקשה) בכללי התנהגות נכונים, מוסריים ומיטיבים, ובהנחיות להימנעות מאורח חיים מזיק.


ארבע הוודות:

  • ריגוודה Rig-Veda– הריגוודה היא אסופת הידע העתיקה מבין הוודות, עליה מבוססות שלוש הוודות האחרות ומכילה מזמורי שבח והלל לאלוהות הכתובים כמנטרות. המילה מנטרה מורכבת משתי הברות: מנ - מיינד, טרה - העברה. המנטרה מורכבת מתבניות של צלילים שבעת חזרה עליה באופן סדור היא משפיעה ומשנה את התודעה. חזרה על המנטרה בכוחה להרים את ההכרה לרמה גבוהה יותר ולפעול ברבדים העמוקים של הקיום. הריגוודה משויכת לקדוש אגני.

  • יאג'ורוודה Yajur-Veda –החלק של מדע הפעולה. היא מכילה את פרוט הפעולות המשמשות לביצוע הטקסים הדתיים והפולחנים על ידי כוהני הדת. היאג'ורוודה משוייכת לקדוש ואיו.

  • סאמאוודה Sama-Veda – מכילה את השירים והמנגינות המשמשים לביצוע הטקסים. מהסאמאוודה נוצרו כל הראגות (שירים), שבאמצעותם מועברים הידע והמנטרות. שירי הראגה מיועדים לשירה בזמנים שונים במהלך היום ולתקופות שונות בשנה. הסאמאוודה משוייכת לקדוש אדיטיה.

  • אתארוואוודה Ahtarva-Veda – פרושה המילולי הוא 'מחסן ידע חיי היומיום'. בה נכלל מדע הפסיכולוגיה, ובכללו ההגנה הפסיכולוגית על הגוף והכישוף. זהו המדע האחראי על בריאות הגוף והנפש של כל היצורים והצמחים. האתרוואוודה משוייכת לקדוש אנגירה. 


הוודות עוסקות בכמה תחומים:

  • מרכיבי היקום – מידע הבחין בין הגוף, הנשמה הפרטית והנשמה האוניברסלית (האלוהית או האלהים שבנו) וכיצד 3 מרכיבים אלו מאפשרים לנשמה לפעול בעולם, להתפתח ולהגשים את ייעודה

  • מעגל הבריאה – מידע המבהיר את מחזוריות העולם, מעגלי התהוות והתפרקות, כמו מעגל הסמסארה (לידה מוות לידה מוות לידה...)

  • ארבעת שלבי החיים – לכל שלב הוודה הנלמדת בו: תלמיד – עד גיל 25, פיתוח החושים, למידת מיומנויות חיים ומקצועות, איש משפחה - 25-50 הקמת משפחה ודאגה לפרנסתה, שלב הנאות החיים, פרישה 50-75 – מעבר לחיים רוחניים, וסניאס – מגיל 75 לימוד אלו הנמצאים בשלב הראשון)

  • חוק הקרמה – החוקיות של סיבה ותוצאה, פעולה ותגובה. זוהי זירה המאפשרת לנשמה ללמוד ולהתפתח.

  • ארבעת היעדים בחיינו (המשך מתחת לתמונת הזריחה על האי)

 



ארבעת היעדים בחיי האדם Purusharthas 

הם כולם מתייחסים לבני אדם בלבד (ולא לכל היצורים החיים)


שלושת היעדים הראשונים:


  • דהארמה Dharma  - הבנת הכיוון שלך, היעוד, המהות והמטרות, הבנת החובה שלך, היושר והאחריות מול חובות החיים, בעבודה, במשפחה, בחברה, בדאגה למבוגרים, בעזרה לזולת ובקיום הנחיות 'עשה' ו'אל תעשה'. המושג 'דהרמה' מייצג את חוק הסדר הקוסמי, על פיו לכל פרט ביקום ישנו תפקיד המותאם לאיכותו. השמש מחממת ומאירה, זהו תפקידה בהתאם לתכונותיה. הגשם משקה ושוטף. הם לעולם לא יוכלו להתחלף – התפקיד מותאם לאיכויות. כך גם האדם, שבגלגולו הנוכחי הוא בעל איכויות מסוימות ובהתאמה יש לו ייעוד-תפקיד-מהות בחייו. כאדם יש לנו חובה להיות באחריות מול החברה ומול עצמנו. פעולה הנעשית בהתאם לדהארמה מובילה לעשיית טוב ולשמחה (Dharma Punya Sukha) ואילו פעולה המנוגדת לדהארמה (א-דהארמה) מובילה לעשיית רע ולסבל ((Adharma Pappa Dukha והנה אספקט אחד של חיבור בין דהרמה וקארמה.

  • ארטהArtha  – צבירת רכוש והתבססות בעולם החומרי. כלול בכך המאמץ להרוויח את לחמנו, היה איזה סוואמי שאמר שאי אפשר למדוט על בטן מקרקרת, ואכן, עלינו לכלכל את עצמנו וללמוד כל אחד לבנות את עולם החומר שלו.

  • קאם Kama – מילה המוכרת לנו מ"קאמה סוטרה" ופירוש המילה - תשוקות, הנאות ונוחיות בחיים. זהו ייעוד סובייקטיבי מאחר ולכל אחד הנאות ותשוקות משלו. אדם שאינו מממש את תשוקותיו נותר בסבל גדול ולכן זהו יעד שיש לעבור דרכו. כל פעולות הארטה (היעד הקודם) מונעות על יד הקאם – הרצון בנוחות והנאה.


האם אתם מזהים איזה יעד ביססתם כבר בחייכם ואיזה עוד לא?


רק אחרי שאנחנו מבססים את שלושת היעדים הללו, לאחר ש"רדפנו", פעלנו והתאמצנו להגלות את ייעודנו ולפעול בו, להתבסס חומרית ולמלא את תשוקותינו, רק אז נוכל להשתחר מכל אלה, וזהו היעד הרביעי.


  • מוקשה Moksha – מוקשה זהו שחרור, שחרור מהסבל שמקורו בהיצמדות (אטצ'מנט) לעולם, לחומר, לגוף, לאגו, ל'אני' ול'שלי'. זהו היעד הנעלה של החיים. זוהי ההבנה שהגוף הזה זה שטויות, אני לא צריך כל היום לטרוח להשביע אותו ולהנעים לו, וכדי לתפקד מצוין הוא לא צריך הרבה בכלל, ואני לא צריך לרדוף אחרי שום תענוגות ושפע, ולא צריך לרוץ אחרי כסף, מעמד, הישגים וכל מה שאני צריך יש לי כבר עכשיו ובכל רגע,. וזוהי ההבנה שאם אני אדם טוב ומיטיב שמודע לכל הכשרונות והכישורים שלו ומה שבאתי לעשות כאן בהתאם לזה, אני כבר בדהרמה, אני לא צריך להתאמץ בכלל, אני יכול להתיישב במקום, לא רודף אחרי כלום, משוחרר מהסבל של כל מה שאני צריך/רוצה/חייב/מנסה להשיג כל הזמן. אני יכול להיות אני, לפעול בנוחות ובשלוה, פשוט להיות.


מטרת הוודות כאן היא לעורר את תודעת האדם להכיר ולהתמקד ביעד הנעלה ביותר, המוקשה השחרור שלנו, תוך כדי הבהרה שניתן להגיע לשם אך ורק במעבר דרך שלושת היעדים הראשונים.


למדנו את החומר הזה באחר צהרים אחד ברטריט היוגה שהיה לנו כאן בשבוע שעבר באי פארוס, ועלתה טענה שהטקסט לא נכתב עבור כולם, ומיד עלתה שאלה - האם יש באמת יכולת לכל אדם, נשים וגברים, בתרבויות ומדינות שונות, להגשים את היעדים השונים, במיוחד נשים בתרבויות בהן האפשרויות שלהן מוגבלות יחסית? ואני אומרת שכן. לכל אדם ההגדרה של ההנאות הקטנות והגדולות ומה שאנחנו מדמיינים כהנאה לא עובר בראשה של אישה בכפר בקמבודיה או במאה שערים. לכל אדם סקאלת העולם החומרי הקיימת עבורו והיא תמיד קיימת, כזו או אחרת. וגם, לכל אדם ייעוד, לעתים ייעוד הינו בהשפעה של ערכים או אופטימיות בסביבה מאתגרת, אמנות ההומור והקלילות או כל אמנות שהיא, ולאו דוקא איזו קריירה מפוארת שרבים מדמיינים לעצמם כשחושבים על ייעוד. לכן אין להשליך את המושגים שלנו על הטקסט אלא ללמוד ממנו ולהשליך ממנו עלינו : )

 

 

Comentários


bottom of page